כלכלת המים בישראל בנויה כך שרשויות מקומיות רוכשות מים תמורת 2.91 ₪\מ"ק ומוכרות אותם לתושבים במחיר ממוצע של כ-7 ₪ (8 מ"ק ב-3.93 ₪, 7 מ"ק ב-5.50 ₪ והיתר ב-7.65 ₪. המחירים קבועים חוקית ואין לסטות מהם). מכאן שהרשות המקומית גובה מן התושב כ-4 ₪ יותר מכפי שהיא משלמת עבור המים.
פער תיווך זה נועד לכסות על העלויות הקבועות (תחזוקת צנרת המים וכיו"ב). בפועל פער תיווך זה גדול מעלויות התחזוקה ומשמש מקור למימון כספי המועצה. כל זה נכון לתושבי סביון המקורית. בגני יהודה לאגודת המים יש זיכיון על אספקת המים לתושבים והיא נהנית מפער התיווך.
מכאן שתושבי סביון המקורית תורמים דרך צריכת המים שלהם הכנסות למועצה בעוד שרנטה זו של תושבי גני יהודה לשעבר מגיעה ליעד אחר.
בדיונים שהתקיימו בועדת האיחוד שאבי לוי עמד בראשה, נושא אגודת המים נידון אך לא הגיע לידי מיצוי עקב התנגדות אגודת המים ונציגיה במועצה. היקף ההכנסה שנמנע מן המועצה מוערך בסדר גודל של כ-2 מיליון ₪ לשנה.
במידה שניבָּחר אנו מתחייבים להעלות את נושא אגודת המים לסדר היום ולקדם פתרון הוגן, אשר ימנע סבסוד של בעלי השליטה באגודת המים על-ידי חבריהם ליישוב.